תקנים עדכניים לבדיקות ראייה להתאמה רפואית לנהיגה

תקנים עדכניים לבדיקות ראייה להתאמה רפואית לנהיגה ובדיקות מרב"ד:

בתקנות התעבורה (סימן ג' בדיקות רפואיות תקנות 2001 – 191), תשכ"א-1961, נקבעו תקנים להתאמה רפואית לנהיגה.

התקנים מבוססים על עבודת קבוצת מומחים ישראליים, המלצות איגוד הרופאים הקנדיים (גרסה 8), המלצות התאמה רפואית לנהיגה של צוותי יועצים רפואיים במשרד התחבורה של אוסטרליה, מרכז חקר תאונות דרכים מאוניברסיטת Monash משנת 2003 ועל תקנות dvla מאנגליה (דצמבר 2011).

התקנים להתאמה רפואית נהיגה נועדו לסקור ולבדוק את מצב בריאותו של הנהג או של אדם המבקש להוציא רישיון נהיגה.

למעשה, מדובר בהמלצה רפואית לרישיון נהיגה מטעם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) המועברת לרשות הרישוי במשרד התחבורה.

המרב"ד קובע את עמדתו בדרישות רפואיות לרישיון נהיגה של נהג או מי שמבקש להוציא רישיון נהיגה, וסמכותו לערוך בדיקות רפואיות הוענקה לו על פי צו שר הבריאות ומכוח תקנות התעבורה.

ראוי לציין כי המרב"ד משרת כיחידת סמך של משרד הבריאות.

עו"ד ארז רופא מסביר כי בתקנות התעבורה סימן ג' בדיקות רפואיות תקנות 201-198, מוגדרות דרישות לנהיגה בחמישה תחומי ראייה:

• חדות ראייה
• שדה ראייה
• חוסר עדשה
• עיוורון לילה
• ראייה כפולה

כך לדוגמה, אם נהג המעוניין לחדש את רישיון הנהיגה שלו או אדם המעוניין להוציא רישיון נהיגה אובחן כבעל חדות ראייה מחוץ לתחום תקנה 198 לתקנות התעבורה – התקן קובע כי חלה חובה על הנהג להרכיב משקפיים או עדשות מגע.

רקע עובדתי לבעיות ראייה בהקשר לנהיגה

ישנם מקרים בהם נהגים או מבקשי רישיון נהיגה סובלים מבעיות ראייה כאלו או אחרות, על כן הם מופנים לבדיקת כשירות בריאותית לנהיגה.

את הבדיקות עליהם לעבור במכון הרפואי לבטיחות בדרכים שבסמכותו לערוך בדיקות אלה עבור רשות הרישוי.

הבדיקות במרב"ד נועדו לשמור על שלומם ובטיחותם של כלל הנהגים והמשתמשים בדרך.

ידוע כי הפרעות ראייה שונות יכולות להופיע בעין אחת או בשתי העיניים, ויש בעיות ראייה הנובעות מבעיות רפואיות במערכות גוף אחרות.

חוקרים בארץ ובכל העולם בדקו ובחנו את הקשר בין בעיות כמו חדות ראייה לבין ביצועי נהיגה.

כך למעשה נקבעו התקנים העדכניים לבדיקות ראייה להתאמה רפואית לנהיגה במרב"ד.

אם נהג או מי שמבקש להוציא רישיון נהיגה עובר בדיקות ראייה במרב"ד ומתגלה כי חדות הראייה שלו מתחת לנדרש בתקנים שנקבעו – רשות הרישוי לא תאשר לנהג או למבקש רישיון נהיגה להחזיק ברישיון נהיגה ולנהוג.

כושר הראייה משפיע על היכולת לנהוג ולהגיב בזמן לתרחישים שונים הקורים בדרך, וחשוב לזכור כי כ-90% מהמידע הנדרש לעיבוד הנהיגה מגיע ממערכת הראייה בגוף האדם.

כאשר נהג פרטי מעוניין להוציא רישיון נהיגה (או לחדש) הוא נדרש לחדות ראייה מינימלית של 6/12 באחת העיניים, בעוד נהג המעוניין להוציא או לחדש רישיון נהיגה מסחרי נדרש לחדות ראייה של 6/12 בשתי העיניים.

אם הנהג או מבקש הרישיון מגיע לחדות הראייה הקבועה בתקנים בעזרת הרכבת משקפי ראייה, הדבר יודגש ברישיון הנהיגה שלהם.

ראוי לציין כי הפרעות ראייה יכולות להיות בשתי העיניים או רק בעין אחת, והפרעת הראייה יכולה להיות אירועית, סירוגית, מתמדת או מחמירה.

אילו מקרים, ובעיות רפואיות נבדקים במרב"ד?

באופן כללי, המרב"ד בוחן כל מקרה לגופו ובסמכותו לבצע בדיקות ראייה שונות, לדוגמה בדיקות לחדות ראייה.

התקנים לבדיקות ראייה מופיעים בתקנים להתאמה רפואית לנהיגה, ולאחר הבדיקה במרב"ד צוות המכון יחליט האם להמליץ על מתן רישיון נהיגה או לא.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בודק את המקרים הבאים:

חדות ראייה בנייחות – Myopia, hyperopia, astigmatism, and presbyopia (refractive errors) and low vision

מחקרים רבים בדקו האם יש קשר בין חדות ראייה בנייחות, באנגלית Static Visual Acuity, לבין ביצועי הנהיגה, אך למרות שלא הוכח קשר ישיר ומובהק ביניהם, הוחלט כי בעיית ראייה זו תשמש כפרמטר מרכזי בכל הקשור לכשירות נהיגה.

רשות הרישוי אוסרת על נהגים ומבקשי רישיון נהיגה לנהוג אם חדות הראייה שלהם נמוכה מהנדרש בתקנים להתאמה רפואית לנהיגה.

ראייה חד עינית – Monocular Vision

רוב המחקרים בנושא ראייה חד עינית נערכו לפני 1980.

לפי עדויות המחקרים שבוצעו עולה כי נהגים המאובחנים עם ראייה חד עינית מעורבים בשיעור גבוה בתאונות דרכים מסוג התנגשות כלי לרכב ובנוסף הם צוברים עבירות תנועה רבות.

ראייה חד עינית משפיעה על שדה הראייה, והבעיה עשויה להשפיע גם על תפיסת מרחב תלת מימדית, לכן קשה לאמוד נכון מרחקים, וקיים סיכון מוגבר לתאונות דרכים שבהן נדרשת חדות ראייה לטווח קצר.

עם זאת, קיים סיכוי סביר לשיקום הראייה בתוך זמן קצר, בדרך כלל תוך מספר חודשים, מאחר שהעין הבריאה מפצה על חוסר חדות הראייה בעין השנייה.

לקות רגישות ניגודים בראייה – Impaired Contrast Sensitivity

המחקרים בנושא זה מראים שלקות רגישות ניגודים גורמת לשיבוש בביצועי הנהיגה, מאחר שהנהג עשוי להתקשות להבחין בעצמים שונים בזמן הנהיגה.

אולם, לקות זו לבדה אינה מהווה סיבה מספקת להמלצת המרב"ד לשלול או לא לאשר רישיון נהיגה.

הסתגלות לראייה באור דמדומים והתאוששות מסנוור – Dark Adaption and Glare Recovery

ביצועי הנהג בכביש מושפעים בין השאר מיכולת ההסתגלות לשינויי התאורה באור דמדומים ולהתאוששות מאור מסנוור.

כיוון שאין מחקרים התומכים בהיקף הפגיעה עקב בעיית ראייה מסוג זה, המרב"ד אינו ממהר לגבש המלצה למתן או לשלילת רישיון נהיגה בהתייחס ללקות זו בלבד.

לקויות שדה ראייה כולל המיאנופיה – Visual Field Loss includinh Hemianopia

מחקרים רבים פורסמו בנושא לקויות בשדה הראייה בהקשר של ביצועי נהיגה ומבחני נהיגה מעשיים, בדגש על התנגשויות של כלי רכב.

לקות בשדה הראייה משבשת את ביצועי ויכולות הנהיגה ובנוסף היא משפיעה על היכולת של הנהג להגיב נכון למצבים שונים בדרך.

יחד עם זאת, לקות בשדה הראייה או אובדן שדה ראייה בעין אחת אינם פוגעים בבטיחות ובכשירות הנהג עד לכדי שלילת רישיון.

כפל ראייה – Diplopia and Nystagmus

כפל ראייה הוא ביטוי שכיח לחוסר סנכרון ביען תנועת העיניים ולמגוון מחלות מערכתיות, מחלות נוירולוגיות ובעיות במערכת השרירים.

ההפרה משבשת באופן משמעותי את יכולת חישת העומק וההתמצאות החזותית במרחב, על כן הוחלט בתקנים להתאמה רפואית לפסול בקשות לרישיון או לשלול את רישיון הנהיגה.

קטרקט – Cataracts

מחקרים בנושא קטרקט ונהיגה מציגים מסקנות נוגדות בנושא ויש מחקרים שאינן מצביעים על קשר ישיר בין עכירות עדשת העין (או שתי העיניים) לבין קשיי נהיגה ומעורבות בתאונות דרכים.

יחד עם זאת, על פי דיווחי הנהגים הסובלים מקטרקט יש קושי בנהיגה, לכן המרב"ד יכול להמליץ על שלילת רישיון נהיגה או שלילת הבקשה לרישיון.

אם עוברים ניתוח קטרקט יש להמתין כ-6 חודשים כדי לבחון אפשרות לחזור לנהיגה.

רטינופתיה סוכרתית – Diabetic Retinopathy

הפרעת הראייה מביאה לירידה בחוש הראייה, הקטנת טווח הראייה ההיקפית ובנוסף היא גורמת להגבלת שדה הראייה.

נהג או מבקש רישיון שעבר ניתוח לייזר PRP חייב לעבור בדיקות במרב"ד על מנת לבחון את היקף צמצום שדה הראייה והקטנת טווח הראייה ההיקפית. המרב"ד ימליץ על שלילת הרישיון בהתאם לתוצאות הבדיקות.

ברקית – Glaucoma

ברקית מגבירה את הסיכון לשיבוש יכולות הראייה הנדרשות בזמן נהיגה, התופעה מגבילה את שדות הראייה, על כן המלצת המרב"ד במקרה זה מבוססת על חומרת והיקף הבעיה.

עיוורון בגיל מבוגר (ניוון מקולרי) – Age Related Macular Degeneration and Retinitis Pigmentosa

ישנם מחקרים מועטים בנושא זה. עיוורון בגיל מבוגר מתפתח בהדרגה במשך השנים בגלל הצטברות שומנים וחלבונים בסביבת העין, עד לכדי עיוורון מלא. המרב"ד ימליץ על שלילת הרישיון בהתאם לחומרת הבעיה.

עיוורון צבעים – Color Vision Deficiency (Color Blindness)

נהג הסובל מעיוורון צבעים עלול להתקשות בנהיגה כתוצאה מקשיים בתאורת תנועה בדרכים (רמזורים), זיהוי תצוגת תמרורים וקריאת לוח המחוונים ברכבו.

יש לציין כי בדיקת עיוורון צבעים אינה מהווה חלק מהדרישות הרפואיות המהותיות למתן המלצה לרישיון נהיגה.

עיוורון לילה – Night Blindness

התופעה מאופיינת בירידה ביכולת הראייה בזמן נהיגה באור עמום או בחושך קל.

תקנה 201 לתקנות התעבורה קובעת כי מדובר במגבלת נהיגה בזמן תאורה לכל אדם הסובל מעיוורון לילה.

יש לעבור בדיקה העלולה להביא להגבלות נהיגה, אך חשוב לציין כי הבדיקה אינה מהווה חלק מהדרישות הרפואיות למתן חוות דעת להוצאות או לשלילת רישיון.

טבלת תקנים להתאמה רפואית לנהיגה – בעיות ראייה

רישיון נהיגה רכב פרטי	רישיון נהיגה רכב מקצועי
חדות ראייה – Visual Acuity
חדות ראייה בשתי עיניים פחות מ-6/12 אינו מתאים לרישיון נהיגה	חדות ראייה 6/12 בכל אחת מהעיניים מתאים לרישיון נהיגה
חדות ראייה 6/12 באחת העיניים מתאים לרישיון נהיגה	חדות ראייה נמוכה מ-6/12 באחת העיניים לא מתאים לרישיון נהיגה
חדות ראייה מתוקנת ל-6/12 (משקפיים או עדשות מגע) מתאים לרישיון נהיגה, חייב להרכיב משקפיים/עדשות מגע בנהיגה	חדות ראייה מתוקנת ל-6/12 (משקפיים או עדשות מגע) מתאים לרישיון נהיגה, חייב להרכיב משקפיים/עדשות מגע בנהיגה, בתנאי שהפרש עוצמת עדשות תיקון חדות ראייה, בין עין אחת לאחרת, לא עולה על 4.5 דיאופטריות
שדה ראייה – Visual Field
שדה ראייה פחות מ-120 מעלות בשתי העיניים לא מתאים לרישיון נהיגה	שדה ראייה פחות מ-140 מעלות בשתי העיניים, או אובדן יותר ממחצית הרבע התחתון של שדה הראייה (Scotoma  או Hemianpsia), או אובדן רבע עליון של שדה הראייה או היעדר ראייה דו עינית מלאה לא מתאים לרישיון נהיגה
חוסר עדשה – Aphakia
חוסר עדשה טבעית בעין לא מתאים לרישיון נהיגה	חוסר עדשה טבעית בעין לא מתאים לרישיון נהיגה
עדשה מלאכותית – Pseudophakia
כמו התנאים של חדות ראייה (Visual Acuity)	כמו התנאים של חדות ראייה (Visual Acuity)
כפל ראייה – Diplopia
כפל ראייה (דיפלופיה) לא מתאים לרישיון נהיגה אפשר לקבל המלצה רפואית בהגבלה של כיסוי עין אחת בזמן נהיגה (הגבלה 245)	כפל ראייה (דיפלופיה) לא מתאים לרישיון נהיגה
עיוורון לילה – Night Blindness
עיוורון לילה לא מתאים לרישיון נהיגה ניתן לקבל המלצה רפואית בהגבלה לנהיגה בשעות היום בלבד (הגבלה 235)	עיוורון לילה לא מתאים לרישיון נהיגה ניתן לקבל המלצה רפואית בהגבלה לנהיגה בשעות היום בלבד (הגבלה 235)

 

מה לעשות אם המרב"ד החליט על פסילת רישיון הנהיגה?

אם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים המליץ על שלילת רישיון או הגבלת רישיון הנהיגה שלך על רקע של בעיות ראייה – באפשרותך להגיש ערר על ההחלטה של המרב"ד.

כמו כן, המרב"ד מוסמך להורות על בדיקות נוספות או שהוא ידרוש ממך להביא מסמכים רפואיים נוספים על מנת לגבש חוות דעת אמינה.

יש להגיש ערר בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה במרב"ד.

חשוב לפנות אל עורך דין לענייני תעבורה ומרב"ד כדי לקבל ייעוץ וייצוג משפטי וכדי להקל על התהליך.

לאחר הגשת הערר יש להמתין להחלטת ועדת הערר, ובמקרים מסוימים הוועדה תורה על בדיקה נוספת באמצעות פרימטר ממוחשב, וכדי לקבל את הרישיון יש לקבל ציון 85 ומעלה.

עורך דין מנוסה יכול להעניק ייעוץ משפטי, לייצג את הנהג ולהציג מסמכים רפואיים המעידים על כשירות נהיגה, וכך משפרים משמעותית את הסיכוי להחזרת רישיון הנהיגה או להוצאת רישיון.

למידע נוסף ולליווי משפטי צמוד – צור קשר עוד היום עם משרד עורכי דין ארז רופא.

*אין לראות בתוכן דלעיל ובמידע המופיע באתר משום ייעוץ משפטי, תחליף לייעוץ משפטי או המלצה משפטית.

כל העושה שימוש במידע זה עושה זאת על דעתו ובאחריותו!. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.