מעצר עד תום ההליכים מהווה הליך משפטי קיצוני, שיש בו כדי לפגוע אנושות בזכויות הבסיסיות של האדם, ובפרט בזכות לחירות, עוד בטרם הסתיים הדיון בעניינו, ועל אף שהוא למעשה "נהנה" מחזקת החפות.
נכתב על ידי: עו"ד ארז רופא
למרות שאחת מהזכויות הבסיסיות החזקות ביותר בחברה דמוקרטית היא הזכות לחירות, אותה כמובן ניתן להגביל רק במקרים חריגים ובהתאם לחוק, במקרים מסוימים מתיר המחוקק לבתי המשפט להורות על מעצרו של אדם עד לתום ההליכים בעניינו, קרי למרות שההליכים בעניינו טרם הסתיימו, והוא כאמור בחזקת חף מפשע, ואף יתכן כי בסופו של יום יתברר כי הוא חף מפשע וישוחרר לחופשי.
◄ בסמכות בתי המשפט להורות על מעצר עד תום ההליכים
אז מדוע מתיר המחוקק את סמכות בתי המשפט להורות על מעצר עד לתום ההליכים, ובכך לפגוע אנושות בזכויות הבסיסיות של אדם שהינו כאמור בחזקת חף מפשע?
כאמור המדובר בהליך שהינו פוגעני ומנוגד לערכי הדמוקרטיה ולזכויות היסוד, ולכן בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, קובע המחוקק באילו מקרים ומהם התנאים, אשר רק בהתקיימם יורה בית המשפט על מעצר עד לתום ההליכים, כלהלן: מעצר לאחר הגשת כתב אישום (תיקון מס' 11) תשע"ה-2014
◄ מתי בית משפט קובע על הנאשם מעצר עד תום ההליכים?
21. (א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:
(א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
(ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;
(ג) הואשם הנאשם באחד מאלה:
(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או- באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991,
חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.
(2) בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית המשפט או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה.
(ב) בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף קטן (א)(1), לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:
(1) לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;
(2) לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.
◄ על בית משפט לבחון האם ניתן להמיר את המעצר למעצר בית
מהאמור בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, עולה באופן ברור כי בטרם יורו בתי המשפט על מעצר עד לתום ההליכים עליהם לבחון האם מתקיימים התנאים המצטברים: הוגש כתב אישום, קיימות ראיות לכאורה, עילת מעצר – חשש למסוכנות, שיבוש או הימלטות.
עוד ראוי לציין, כי בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, אף מקום שכל התנאים האמורים מתקיימים, חובה על בתי המשפט השונים לבחון ולבדוק האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה פחותה יותר, כמו מעצר בית מלא או חלקי, וכדומה.
כאשר בתי המשפט מתבקשים לבחון האפשרות של חלופת מעצר, הם לרוב יעזרו בתסקיר של שירות המבחן, אשר באפשרותו לבחון החלופה ביתר שאת, ובמסגרת זו שירות המבחן למעשה מגיש לבית המשפט המלצתו, ובית המשפט רשאי לקבלה או שלא לקבל ההמלצה.
ככל שבית המשפט, לאחר בחינה ובדיקה של המקרה ונסיבותיו, מחליט לקבל בקשה למעצר עד לתום ההליכים, קיימת לעצור אפשרות לשנות ההחלטה, וזאת באמצעות הגשת ערר לערכאה גבוהה יותר, אשר יתקבל אך מקום שאותו בית משפט ישתכנע כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו.
עוד מאפשר המחוקק בסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, הגשת בקשה לעיון חוזר של אותו בית משפט שנתן ההחלטה, וזאת אך במקרים ש"נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה."
חשוב לציין, כי בתקופה האחרונה קיימת מגמה של הגשת בקשות למעצרים עד לתום ההליכים בגין עבירות תעבורה חמורות (ולא רק במקרים של עבירות פליליות), ובפרט בגין מקרים של ריבוי עבירות תעבורה, או עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה בשכרות, וכיוצא באלה.
בשנה האחרונה היה עסוק משרדנו, בין היתר, בטיפול אינטנסיבי בעניינו של לקוח, אשר יוחסה לו עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, כאשר נטען כנגדו כי הוא נהג במהירות של 196 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת היא של 90 קמ"ש.
מיד במועד האכיפה הוא נצער ורכבו נלקח ממנו, ועל אף שכידוע בשלב זה "נהנה" הוא מחזקת החפות, הוגש כנגדו כתב אישום, הוגשה כנגדו בקשה למעצר עד לתום ההליכים, בקשה לפסילת רישיון נהיגתו עד לתום ההליכים, ואף בקשה לחלט את רכבו, וכל זאת בטענה שהוא מסוכן לציבור.
◄ פנו עוד היום אל עו"ד לתעבורה ארז רופא
משרדנו עמד על חפותו של הלקוח כבר מהשלב הראשון וטען שוב ושוב שאין כל מקום לבקש סנקציות כה חמורות בעניינו, אך התביעה המשטרתית עמדה על בקשותיה בטענה שהגיע העת לבקש בקשות חמורות מסוג זה גם בתיקי תעבורה.
בעקבות הטיעונים שנשמעו בבית המשפט הצליח משרדנו לשכנע את בית המשפט להורות על חלופת מעצר, כאשר בתקופה מסוימת של ההליכים שהה הלקוח במעצר בית מלא ולאחר מכן במעצר בית חלקי-לילי, עד שלבסוף בוטלו כל התנאים המגבילים, ואף רישיון נהיגתו הושב לו, לאחר שבית המשפט שדן בתיק העיקרי היה אמיץ והגון והורה על זיכויו של הלקוח, זאת לאחר שנוהלו הליכי הוכחות ארוכים.
חשוב לציין, כי תקופה זו בה היה נתון אדם במעצר, בתנאים מגבילים, תקופה ארוכה, ולמרות שבשלב מסוים הבינה גם
התביעה המשטרתית כי אין בידה האפשרות להוכיח אשמתו מעל לכל ספק סביר, ולמרות זאת עמדה היא על רגליה האחוריות, הגנה על כתב האישום והבקשות שהוגשו על ידה, זאת עד שלבסוף זוכה הלקוח מכל אשמה, יש בדבר כדי לפגוע בלקוח משרדנו וגם במשפחתו אנושות, ולכן עם סיום ההליכים הוגשה על ידי משרדנו גם בקשה לפיצויים, אשר נדונה בבית המשפט, ולבסוף הגיעו הצדדים לפשרה בעניין זה, ושולמו על ידי המדינה פיצויים בגין הנזק החמור שנגרם ללקוח.
מהאמור עולה כי גם מקום שמיוחסת לאדם עבירה חמורה ואף כאשר המדינה מבקשת לעצור אותו עד לתום ההליכים, או
אף שבית המשפט אישר את אותה בקשה למעצר עד תום ההליכים, אין לומר נואש אלא שכדאי ואף רצוי לפנות לעורך דין תעבורה הבקיא, שבאפשרותו לבחון את חומר הראיות והנסיבות של כל מקרה לגופו, וסייע באופן מקצועי ולהביא לסיום המעצר או להקלה בתנאי המעצר עד לסיום ההליכים.
מוזמנים לחייג עוד עכשיו אל עורך דין ארז רופא ונשמח לייעץ לכם חייגו עכשיו לטלפון:054-3317777 או ל: 03-5221515!