אסטרטגיות בניהול תיק מהירות
במדינת ישראל ישנה אסכולה ולפיה מהירות מופרזת עלולה לגרום לתאונת דרכים קשה ומכאן נקטו בשנים האחרונות במדיניות ענישה מחמירה.
הודו וגרמניה לשם השוואה
ואולם המדינה שיש בה הכי הרבה תאונות דרכים בעולם היא הודו – ושם נוסעים במהירות נמוכה.
לעומת זאת, המדינה שיש בה את כמות תאונות הדרכים הנמוכה ביותר היא גרמניה – ושם נוסעים במהירות קצה.
עלינו לזכור שמכשיר מדידת המהירות הינו מכשיר אלקטרוני ולכן:
-
יתכן והמכשיר אינו מכויל
-
יתכן שלא הופעל כראוי
-
יתכן שרכב אחר נמדד
תיק נהיגה במהירות שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון:
לפני מספר שנים, התנהל תיק מהירות, שם נטען, בין היתר, כי מכשיר המדידה לא אמין והמדידה לא תקינה בבית משפט.
לאחר דיונים ארוכים, ובמהלך דיון הוכחות יצאו הצדדים לשטח עם שופט שדן בתיק ובצעו ניסויים בשטח.
במהלכם של הניסויים התברר שממל”ז (מד מהירות לייזר) הצליח למדוד “עץ שטס” במהירות 70 ק”מ.
התיק הגיע עד לבית המשפט העליון, שפסק כי מדובר במכמונת מהירות אמינה, אך הורה למשטרה להפחית מכל מדידה 5 קמ”ש.
אני תמיד אומר שאם בן אדם טועה, אז גם במכשור אלקטרוני יש גם כן לעיתים טעויות.
מכשיר הממל”ז
נזכיר מספר מכשירי מדידה ובעיקר על ממל”ז – מכמונת מהירות לייזר.
בשמו המקצועי Ultralyte L-TI2020 – הינו אקדח שמכוון השוטר לעבר הרכב הנמדד.
קרן הלייזר פוגעת ברכב, והממל”ז קולט את ההחזר מהפגיעה ומחשב לפי הזמן שעבר, את מהירות הרכב הנמדד.
למה זקוקה התביעה המשטרתית?
להוכיח שקיים קו ראיה נקי מהפרעות בין המפעיל לבין רכב המטרה.
חובה לוודא כי ההפעלה מבוצעת כלפי רכב המטרה, כאשר כל חלקיו גלוים למפעיל.
במהלך המדידה, יש לכוון את נקודת הכיוון האדומה במכשיר אל אזור מרכז ברכב עד לקבלת צליל מדידה כפול ותקין.
חובה לשמור על קשר עין רצוף עם רכב המטרה בכל זמן המדידה ועד לעצירת הרכב.
את האכיפה יש לבצע כאשר רכב המטרה נמצא במרחק שלא יעלה על 300 מטרים ממקום ההפעלה.
טענות הגנה קלאסיות, טענות מעניינות פחות מוכרות + טיפים הלכה למעשה:
1 – נתוני יצרן – מהירות מרבית של הרכב הנמדד:
נהג שנתפס נוהג בכביש 2, ברכב מסוג וולבו במהירות 242 קמש,
הנהג אמר לשוטר: “נסעתי מקסימום 150 קמ”ש“,
סנגור שהופיע בתיק דאג לקבל לידיו את ספר הרכב, וגילה שעל פי נתוני היצרן, המהירות המרבית של הוולבו היא 230 קמש בלבד.
דהיינו, על פי המדידה רכב הוולבו נמדד במהירות של 12 קמ”ש מעל המהירות המקסימלית.
הסנגור הצטייד בתצהיר מטעם היצרן שהצהיר שאכן מהירות מרבית של הרכב, מוגבלת במחשב הרכב, ומעל המהירות הנל חודל מחשב המנוע את אספת הדלק.
בעל הרכב הוסיף תצהיר כי מדובר ברכב סטנדרטי שלא עבר שיפורי ביצוע כלשהם.
על סמך טענות אלו וטענות נוספות ובהמלצת בית המשפט, התביעה החליטה לחזור מכתב אישום.
2 – נהג שהואשם בנסיעה במהירות קצה זוּכה בטענה שברכבו שמותקנת מערכת שעלולה לשבש את הלייזר ולתת תוצאה שגויה:
בשנים האחרונות מותקנות ברוב כלי רכב חדשים, מערכת לייזר עצמאית מסוג ליידאר.
מדובר על מערכת שמודדת את המרחק בין הרכב בו מותקנת המערכת לבין הרכב שלפניו.
כאשר מזהה המערכת שהמרחק מתקצר במהירות ומתפתחת סכנת תאונה ממשית, מקבל הנהג אזהרה קולית.
במידה ואינו מגיב מופעלים אוטומטית בלמי הרכב!
מהנדס, שבחן את שתי המערכות לקראת המשפט, גילה שהפעולה של שתי המערכות עשויה לפגוע בדיוק ובנכונות המדידה של המערכת המשטרתית.
הממל”ז פועל באורך גל של 930 ננו, והליידר שמותקן בכלי הרכב עובד גם כן באורך גל דומה.
במצב דברים שכזה עלול להיווצור מצב שהלייזר המשטרתי יקלוט את שידור מכשיר הליידר שנקלט מהרכב שלעברו בוצעה המדידה.
הסנגור, כאמור, הציג חוות דעת מהנדס שתמך באופן מסודר בטענות הללו.
במהלך המשפט ביקשה ההגנה לזמן לעדות את אנשי מעבדת מכשור האכיפה של אגף התנועה כדי לחקור אותם על ההפרעות שעשויות להתקבל ממערכת הליידאר ברכב.
עקב בקשה זו, עוד בפתח דיון ההוכחות, ביקשה התביעה לחזור בה מכתב אישום והנאשם זוכה.
יתכן ששוטרים יצטרכו לוודא שברכב שהם מודדים לא מותקן מערכת לידאר עצמאית, לפני שינפיקו דו”ח.
3 – תעודות עובד ציבור:
על פי פסק הדין בראונשטין, ועל פי נהלי הפעלה, בכדי לוודא תקינות מכשיר יש צורך לבצע בדיקות תקופתיות למכשיר
יש צורך לבדוק רישום מסודר ביומן הפעלה
לעיתים אין בידי המשטרה תצים, שהמכשיר נבדק בתחילת ובסיום משמרת ונמצא תקין, דבר שבלעדיו לא ניתן כאמור להוכיח תקינות המכשיר ובלעדיהם לא ניתן להרשיע.
בטרם ביצוע מדידה, מפעיל צריך לבצע ארבע בדיקות בתחילת המשמרת ובסופה ובציון התוצאה ולרשום פרוט לגבי התקינות, חובה על המפעיל לתעד זאת בכל דוח וביומן ההפעלה של המכשיר.
בדיקה עצמית
יש לבדוק את כל המכלולים הפנימיים של המכשיר ובמידה ותמצא תקלה המכשיר יציג קוד שגיאה.
בדיקת תצוגה
בדיקת תיאום כוונות
בדיקה שנועדה לוודא תיאום בין נקודת ההצבעה האדומה בעיינית הכוון לבין קרן הלייזר, מדובר בבדיקה אופקית ואנכית על אוביקט בצורת T.
בתיק בו טיפלנו, צויין כי הבדיקה בוצעה בקריית גת על עמוד תאורה, אין התיחסות לתוצאות הבדיקה ואין התיחסות היכן בדיוק ממוקם עמוד התאורה עליו בוצעה הבדיקה או פרט מזהה אחר.
ובבדיקת כיול, צריכה להתקבל תוצאה 0, ובאשר למרחק צריך לקבל 0.60 מטר.
אין זה מתפקידו של בית המשפט להניח שאם המפעיל רשם כי הבדיקות תקינות משמע שכולן היו תקינות, יש צורך ברישום התוצאה שהתקבלה.
בדיקת מרחק
בדיקה שנועדה לבדוק את דיוק התזמון, נקבע שהמרחק שייבדק בכל יחידת המשטרה הוא 60 מטרים ממטרה נייחת.
מהירות שתוצג היא 0 קמ”ש (פלוס מינוס 2 מטרים).
תעודת הסמכה של השוטר המפעיל
לא מעט פעמים ניתן להיתקל במקרים בהם השוטר המפעיל לא הציג ביום הוכחות תעודת הסמכה.
נתקלתי בשוטר שהציג מסמך, המציין שלכאורה סיים קורס הכשרה, ואולם לא היה בידו תעודת מפעיל.
בית המשפט המליץ לתביעה לסיים התיק בסעיף אישום מתוקן ללא פסילה כלל.
היו מקרים שמי שהסמיך את המפעיל היה לא בתפקיד ולא בדרגה המתאימה להסמיך אותו.
ועל סמך טענות שכאלו, תיק התביעה יכול ליפול ו/או להביא להסדר מקל.
זיכוי בגין אי בדיקת תמרור 426 (הגבלת מהירות) טרם האכיפה
בית המשפט לתעבורה בירושלים זיכה נהג שטען שהשוטר לא רשם מפורשות בדו”ח את קיומו של תמרור המורה על מהירות מותרת.
יש לציין היכן הוצב התמרור, לאחר שהשוטר בדק פיסית הצבת התמרור לפני ואחרי האכיפה.
זיכוי בתיק בו נאשם נתפס על מהירות 201 קמש” (לאחר הפחתה 196 קמש), בכביש 4 לכוון דרום:
שוטר מיקם את הניידת דרומית לתחנת הדלק הסיירים כשהוא יושב במושב הנהג בניידת ופניו לתנועה המתקרבת לדרום.
לטענתו קלט רכב נוסע במהירות 201 קמ”ש, בנתיב השמאלי ביותר.
לאחר 5 שניות, להערכת המפעיל, פתח בנסיעה אחר רכב המטרה, לדבריו, תוך שמירת קשר עין רצוף ועד לעצירת רכב הנאשם בשעה 01:15 (כ-2 ק”מ ממקום המדידה) על גשר ראשל”צ.
משרדנו קיבל את התיק כאשר הנאשם היה מיוצג על ידי עו”ד אחר.
הנאשם היה עצור 24 שעות, ונמצא במעצר בית מלא מספר חודשים
הוגשה בקשה לחלט את רכבו מסוג מרצדס בשווי של כ- 600,000 ש”ח.
מקריאה ועיון ראשוני בתיק הוא היה נראה בתור: “תיק תפור” – בלשון העם.
מה עושים?
עיקול בכביש – דרך טובה ביותר לבדוק תיק זה וכמו כן, יציאה לשטח הגם שלכאורה אין מה לגלות
קבענו פגישה במקום בשעת חשכה בתנאים ומזג אויר תואם ליום בו נמדד רכב הנאשם.
בוחן תנועה מהנדס, מטעמנו, עמדנ על אותו אי תנועה, במקום בו עמד השוטר, עת ביצע המדידה.
נוכחנו כי 350 מטר דרומה לקטע המדידה קיימת עקומה שמאלה.
מחישוב פשוט – רכב שנוסע במהירות 200 קמ”ש, “גומע” את 350 המטרים תוך שנייה אחת בלבד.
דהיינו, בתוך שנייה אחת רכב הנמדד יימצא לאחר סיום העיקול ויעלם משדה הראיה.
ואילו לשוטר שלעליל לקחו כ-5 שניות עד לתחילת נסיעת הניידת (מרגע המדידה, וידוא של מהירות, מרחק מדידה, הנחת המכשיר בצד, בדיקת מצב תנועה בכביש השתלבות בתנועה והאצה).
בזמן הזה, כאמור, הרכב הנמדד כבר לא נמצא בשדה הראיה של השוטר המודד.
צריך גם לקחת בחשבון, כי מדובר בכלי רכב משטרתיים, ולעיתים מדובר בכלי רכב ישנים שגמעו מאות אלפי ק”מ, ויכולות האצה שלהם הינה בערבון מוגבל.
השוטר ציין בדו”ח וגם בחקירה ראשית בבית המשפט שנשמר קשר עין, ושראה את רכב הנאשם לפני ואחרי העיקול.
ואולם בחקירה נגדית ממושכת לאחר שאימתנו אותו עם העובדות והראנו לו תמונות, אמר השוטר לבסוף כי: “יכול להיות” שלאחר העיקול היו על הכביש כלי רכב דומים לרכב המטרה.
יציאה לשטח תמיד מספקת נתונים שיוכלו לסייע.
נתונים שלא ניתן ללמוד אותם מקריאה יבשה של חומר הראיות.
פרוט מלא של מהלך הנסיעה:
המפעיל הסכים בעדותו כי כביש 4 הוא “כביש סואן” גם בשעות הלילה המאוחרות.
אם כי הוא לא ציין בכתובים מה היה מצב התנועה בעת הרלבנטית.
השוטר המפעיל הוסיף בעדותו על האמור בכתובים, וציין כי לצורך שמירה על קשר עין עם רכב המטרה עקף לפחות רכב אחר ויתכן שאף יותר (המפעיל לא ידע לציין כמה כלי רכב).
השוטר לא ידע לענות האם כשהשתלב בכביש, היתה התנועה דלילה או עמוסה בנסיעה אחרי רכב המטרה.
כמו כן, לא ידע לציין כמה כלי רכב חצצו בין הניידת לבין רכב המטרה.
לסיום, לא ידע לאמר כמה פעמים ביצע המפעיל עקיפה לצורך שמירה על קשר עין רצוף.
מדובר בנסיעה ממושכת שאורכה כ 2 ק”מ.
אני סבור כי ללא ציון נתונים, כאמור, וללא יכולת לברר באופן ענייני את יסודם של נתונים אלו או את מידת יכולתו של המפעיל לשמור בהצלחה על קשר עין עם רכב המטרה (למרות תנאי הדרך ומצב התנועה) – אין לתת משקל משמעותי לאמירה בעלמא כי נשמר במהלך הארוע קשר עין רצוף.
טעויות ברישום פרטים טכנים עשויים להביא לזיכוי:
בכתב האישום נרשם כי רכב המטרה נמדד בשעה 00:15.
לעומת זאת, בעדות המפעיל בבית המשפט, צויין כי רכב הנאשם נעצר בשעה 01:15.
יש לעבור על נתוני התביעה המשטרתית באופן יסודי
פער הזמנים מעיד כי לא ידועה שעה אמיתית בה נמדד הרכב, ולכן ישנה אפשרות שרכב אחר נמדד.
סתירות לא מוסברות בלוח הזמנים עשויות להביא לחוסר אשמה!
מכשיר הממל”ז הוא למעשה אחד המכשירים בהם עושים שימוש במשטרת כדי לאכוף עבירות במהירות העולה על המותר.
בנוסף לו קיימים: מכשיר הדבורה וכן מצלמות ה-א3 (שכידוע בימים אלה אמינותן ותקינותן מוטלות בספק).
זיכוי יצירתי בתיק שהיה נראה אבוד
מהירות קצה:
התיק נראה מושלם ראייתית מבחינת התביעה.
השוטר התנהג בבוטות
השוטר מדד במשך חודשים ארוכים במקום מסויים – בכניסה הצפונית לחיפה.
הלקוח שכר חוקר פרטי אשר התחקה אחרי עבודת השוטר.
החוקר צילם את השוטר במהלך אכיפה במשך מספר ימים (אחרי שניתן האישום) וגילה כי בסיום מדידה שוטר מקפל את הציוד, ונוסע היישר לתחנה מבלי לנסוע לבדיקת תמרור בסיום משמרת כנדרש בחוק.
על בסיס נתון זה ונתונים נוספים, התקבל זיכוי בתיק הזה!
החמרה בענישה במה שנקרא: מהירות קצה
נראה כי בשנים האחרונות חלה תפנית משמעותית בהתייחסות בתי המשפט לעבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר, ובפרט כאשר המדובר אותן הגדיר בית המשפט העליון כ-“מהירות קצה”, ובהתאם לפסקי דין מהשנים האחרונות, בגין מהירויות קצה בתי המשפט נוהגים לגזור עונשים חמורים, הכוללים עונשים של מאסר בפועל!
המחשבה שלמהירות קצה לא ניתן להגיע בהיסח הדעת, אלא במודע, והיא מסכנת הן את נוסעי הרכב והן את ציבור הנהגים
להלן 2 תקדימים חשובים:
כך בינואר 2013 אישר בית המשפט העליון עונש של 4 חודשי מאסר בפועל שנגזרו על עבירה של נהיגה במהירות של 195 קמ”ש (רע”פ 5250/12 גוידר נ’ מ”י).
כך גם באפריל 2013 אישר בית המשפט העליון עונש של 3 חודשי מאסר בפועל שנגזרו בגין עבירה של נהיגה במהירות 234 קמ”ש שבוצעה באמצעות אופנוע (רע”פ 1901/13).
תקדימים אלו הובילו את התביעה המשטרתית ואת בתי המשפט לגזור עונשים חמורים יותר על נהגים במהירות העולה על המותר, ובפרט מקום שדובר במהירות המוגדרת מהירות קצה.
בקשות לחילוט רכב נשוא העבירה
בנוסף, לאחרונה נראה כי החלה מגמה לפיה כבר בשלב הגשת כתבי האישום בגין עבירות אלו של מהירות גבוהה, התביעה המשטרתית מגישה בד בבד בקשות לפסילות עד לתום ההליכים, ואף בקשות לחילוט הרכבים בהם לכאורה בוצעו העבירות.
לאחרונה משרדנו ניהל תיק של לקוח שיוחסה לו עבירת מהירות גבוהה של 196 קמ”ש, וכבר בתחילת הדרך, עם הגשת כתב האישום, הוגשו בענייננו בקשות חמורות ביותר לפסילת רשיון נהיגתו עד לתום ההליכים, ולמעצר עד לתום ההליכים, ואף לחילוט רכבו.
רק לאחר ניהול הוכחות בתיק הנ”ל ולאחר שהיה נתון בפסילה ובמעצר בית תקופה ארוכה, הצלחנו להוכיח כי אנשי המשטרה לא עשו עבודתם כהלכה, שלא בהתאם לנהלים ולפסיקה, ובעקבות כך הלקוח זוכה, ולאחר מכן זכה לפיצוי כספי מהמדינה, בעקבות תביעה שהגשנו.
יש לבחון כל מקרה לגופו
אין מחלוקת שיש להעניש עברייני תנועה, עם זאת לא בכל מקרה ואף לא במקרים החמורים די בתוצאה שכביכול הוצגה על צג המכשיר המדידה כדי להוכיח אשמתו של נהג החשוד במהירות העולה על המותר, בכל מקרה לגופו, יש לבחון הנסיבות, ובפרט אופן המדידה, תקינות המכשיר, ומיומנות המפעיל.
ולכן אין להטיל סנקציות כבר בראשית ההליכים, חילוט מעצר וכו.
אחד מהתנאים שחייבים להתקיים הוא שהמפעיל ישמור קשר עין רצוף עם רכב המטרה במשך כל זמן המדידה ועד לעצירתו על ידי האתת.
ראה נוהל את”ן הפעלת ממל”ז 02.227.04
צריך שירשם: “נשמר קשר עין רצוף, מרגע המדידה ועד לעצירת הרכב”.
הצורך באתת. (שוטר המסייע למפעיל).
נוהל בטיחות בהפעלת ממל”ז 02.205.54
הנחיות לאכיפה בלילה בכבישים בעלי 2 נתיבים ומעלה תהיה עם אתת.
הנוהל הנ”ל איננו מיושם בחלק גדול של הדוחות.
עבודה עם אתת מקטינה סיכוי לטעות באכיפה
מכשיר הדבורה – הסברים ודוגמאות
מכשיר שהשתמשו בו כמכשיר אכיפה עיקרי בשנות השמונים בכל הארץ, ואז הגיע הממל”ז לישראל.
זהו מכשיר מדידה שמודד ממצב נייח או נייד.
השימוש העיקרי בו כיום הינו בדרום הארץ בעיקר.
בשנת 2018 כבוד השופט ערן קוטון נתן פסק דין בבימש מחוזי בחיפה, עפת, גון חנא, ולמעשה זיכה, וקבע:
כל עוד רצינותו ומהימנותו של המכשיר לא הוכחו באמצעות חוות דעת מומחים – יש לזכות!
נקודות תורפה של מכשיר הדבורה:
לא ידוע עד איזה מרחק מכשיר הדבורה קולט רכבים.
לא ידוע איזה שטח קרני הרדאר מקיפות, ומכאן ניתן לטעון כי דווקא רכב אחר הוא זה אשר הפעיל את המכשיר.
נאשם נוהג ברכב מוסטאנג חדשה, בכביש 25, בדרום, במהלך הנסיעה הנהג התבקש לעצור בצד, שוטר אמר לו שנסע 210 קמ”ש, נעצר נחקר בתחנה ושחרר לביתו.
לגרסת הנהג השוטר אמר לו שרדף אחריו כ 45 דקות,
הדבר נשמע לי מוזר,
והיו לי ספקות רבות שמדובר במדידה לא תקינה שלא לומר שגויה, החלטתי ששווה לצאת לשטח.
הנהג נפסל ל-30 ימים, כשבוע לפני שהסתיימו 30 הימים, הוא קיבל זימון לדיון בקשה לפסילה עד תום.
נאמר לנו ששוקלים לחלט רכבו.
בדיקה בשטח של מקרה הנ”ל – רכב מוסטנג לכאורה במהירות 210 קמ”ש
תאמנו יציאה לשטח עם בוחן תנועה מטעמנו.
על פי מיקום שרשם השוטר – הגענו לצומת, התחלנו נסיעה מהמקום שבו השוטר רשם בדו”ח שבוצעה המדידה ועד לכניסה לדימונה.
נדהמנו לגלות שעברנו מרחק של כ 50 ק”מ לפני שהגענו לצומת שהשוטר רשם שעצר רכב הנאשם.
מדובר בכביש מפותל עם הרבה עליות וירידות,
בקטע הנ”ל, עשרות מקומות בהם טווח הראיה מוגבל 30-40 מטר, ואף פחות עד לרכס העלייה הקרובה.
במקומות אלו רכבו של הנרדף נעלם מקו הראיה של נהג הרכב הרודף.
מכאן מתקבלת המסקנה שרשימו של השוטר: “קשר עין רצוף”, הינו הינו רישום סתמי. רישום שלא עולה בקנה אחד עם ההגיון.
בדיון טענו בפני השופט ששפט בתיק כי לא יעלה על הדעת ששוטר מודד נאשם במהירות 210 קמ”ש, נאלץ לנסוע כ 45 דקות בכביש הנ”ל, לעבור כ- 50 ק”מ, וכל זאת מבלי לציין זאת מפורשות במזכר שרשם ולטעון ששמר על קשר עין רצוף.
ומה החליט בית המשפט במקרה הזה?
לאחר שבית המשפט שמע את הטיעונים, לאחר שהצגנו לו מסמך שמגבה ומתעד נסיעה שעשינו, נדחה הדיון ליומיים. השופט ביקש מהמשטרה לבדוק שוב את הטענות שלנו.
יומיים לאחר מכן משטרה בחרה שלא להגיב, בית המשפט הורה על החזרת הרשיון והשבת הרכב!
הכור האטומי והפרעות אלקטרוניות
במדידה לרכב המוסטאנג, שוטר מציין במזכר שבמהלך נסיעה מדד מספר פעמים את רכב נשוא העבירה וציין מהירויות שונות כגון:
188 קמ”ש, 190 קמ”ש, 210 קמ”ש ועוד, זאת בכדי לבסס את אמינות המדידה שעשה.
במהלך הנסיעה מבחן שעשינו בכביש שבו נמדדה מכונית המוסטאנג, נוכחנו לגלות כי בדרך האמורה עד לעצירה נמצא לא פחות ולא יותר, הכור האטומי בדימונה!
זאת ועוד – בדרך ישנם תחנות רבות של חברת חשמל.
עובדות אלו גורמות לשיבושים והפרעות ואין כל אמינות בכל מדידה שנעשתה בכל קטע הכביש הנ”ל.
ככל שמדובר במכשיר שעובד על גלי רדו כמו מכשיר ה- “דבורה”.
בכוונתנו לצרף את חוות דעתו של מהנדס אלקטרוניקה כדי לבסס את טענותנו.
מכשיר דבורה – מסילת רכבת, שדה תעופה ומטוסים
לכל אורך המדידה נמצאת מסילת ברזל עם תנועת רכבת סואנת בשני הכיוונים.
בדוח המפעיל “לא קיימת מסילת ברזל במקום” הטעיה בוטה ומכשילה.
כמו כן, בסמוך לכביש 25, בכל קטע הכביש האמור, קיימים כבישים אחרים, כבישי שרות גשרים ומסלולי תנועה אחרים עם תנועת הרכבים.
יש לציין כי בקרבת מקום נמצאים גם שדות תעופה צבאיים.
מהירות מטוס בהמראה ונחיתה הינה 200-300 קמ”ש.
ואין להוציא מכלל אפשרות שהמכשיר קלט מטוס או קטר ולא את רכב הנאשם.
מצלמה ברכב
לעיתים מצלמות ברכב או בצומת יכולה לחסוך הרבה עגמת נפש.
לפני מספר חודשים הגיע למשרדינו תיק אשר בו נפסל נהג רכב לאחר שנתפס נוהג במהירות קצה של 201 קמ”ש.
מרגע המדידה עד לעצירה נשמר קשר עין רצוף.
יצאנו לשטח עם הנאשם ועם מהנדס תנועה.
כבר במקום המדידה ראינו במקביל לכביש מסילת רכבת במרחק של כ-30 מטר, דבר שהוא בלתי חוקי בעליל.
כעת, אנחנו מנהלים תיק מהירות קצה, שלמרות שרשום בתיק, מספר פעמים, “נשמר קשר עין רצוף”, הוצאנו סרט צילום של רכב הנמדד בזמן הארוע בו רואים את הרכב בו נהג הנאשם עומד בצומת, ורק לאחר כדקה רואים מרחוק רכב משטרתי מגיע בנסיעה.
דהיינו באופן חד משמעי לא היה קשר עין רצוף!
Google time line
בעזרת טיים ליין של גוגל = ציר הזמן של גוגל, ניתן לחשב נתונים ממקטע זמן.
כך למשל: מרחק חלקי זמן שווה מהירות.
גי פי אס, בטיים ליין מדווח כל 5 שניות, אפשר למעשה ליצור טבלה זמן ולחשב מהירות מדויקת מקטע זמן ובכל דקה.
נהג שנהג במהירות 201 קמ”ש (לאחר הפחתה) באישון לילה בכביש 6, גייס לצדו את קו הזמן של “גוגל מפות” והוכיח שלא נסע במהירות שיוחסה לו.
לאחר ניתוח נתוני הנסיעה באמצעות קו הזמן בגוגל מפות ובעזרת מספר נוסחאות, הגענו למסקנה שכאשר נמדד הנהג, הוא נסע במהירות 107 קמ”ש בלבד.
באותו ארוע נהג עבר נסיעה מקיסריה לחדרה, בזמן נתון.
ראינו על ציר הזמן את הנסיעה ואורך הנסיעה.
חילקנו בזמן כפי שרשום במדויק בגוגל, ומחישוב פשוט עלה כי הנהג נסע במהירות 107 קמש ולר 201 כפי שנטען בכתב האישום.
העמדה הרשמית של המשטרה הייתה שמדובר באמצעים טכנולוגים שלא אושרה אמינותם ולא נבדקה מידת דיוקם ומהימנותם, ולכן הם לא מהווים תחליף למכשיר תקני למדידת מהירות.
לצורך זיכוי הנאשם היה צריך לממן עלות של מומחה גוגל מחו”ל, בעלות גבוהה, עם זאת נוכח הסדר טיעון מקל ביותר, הסתיים התיק בעונש מקל ביותר.
ה-Gps של הטלפון מופעל ומסונרכן עם אתר גוגל מפות וממשק ה-Timeline שבכל מספר שניות מתעדכן לפי נקודת איכון חדשה.
כדי לראות את הנקודות שבהן נשלחו נתוני האיכון לחצו על גלגל השיניים בתחתית המפה ובחרו ב “הצגת נתונים גולמיים”.
בקובץ מוצגות נקודות האיכון בצורת סט קוארדינטות, כשליד כל שורה יש שעה מדויקת ברמת השנייה.
לחישוב המרחק בין שתי קוארדינטות נעזרים בנוסחה מיוחדת.
כדי לחשב את מהירות הנסיעה, יש לחלק את המרחק בין שתי הנקודות בזמן הנסיעה שבינהן.
מכ”ם הדבורה המותקן בניידות ולאחרונה גם באופנועים
לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה, כבוד השופט ערן קטון, כי המשטרה לא הוכיחה את אמינות אופן פעולת המכ”ם שלו.