סירוב לבדיקת ינשוף סירוב לבדיקת שכרות
סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה קובע כי נוהג ברכב אשר יסרב לעבור בדיקת שכרות – יראו אותו כמי שנהג בשכרות (לפי ס’ 62(3) לפקודה).
למה עושים בדיקת שכרות?
כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשד כי הנהג מצוי תחת השפעת סמים, הוא יכול לדרוש מהנהג לעבור בדיקת שתן או בדיקת דם לצורך מציאת סם בגופו.
מה קורה אם אני מסרב לבדיקת ינשוף?
סירוב לבצע בדיקת סמים כאשר ישנו יסוד סביר לחשד, מהווה עבירה כשלעצמה שהעונש בגינה הינו גבוהה יותר מזה של נהג שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות לאחר שבגופו נמצאו סמים או תוצרי חילוף סם.
לעו”ד שמייצג נהג בנהיגה בשכרות קל יותר למצוא פגמים וליקויים בתיק, מאשר עו”ד שמייצג בתיק סירוב.
בתיק נהיגה בשכרות התביעה המשטרתית צריכה להוכיח שרשרת ארוכה של פעולות ופרוצדורות שהשוטרים ביצעו, ועו”ד מומחה יכול למצוא כשלים וליקויים.
מה צריכה המשטרה להציג בבית המשפט בגין סרוב נהג להיבדק?
ומנגד, בתיק סירוב להיבדק, התביעה המשטרתית פטורה מלהציג את כל שרשרת הבדיקה.
וכל שעליה לעשות, די בכך שתראה לבית המשפט שהנהג סרב לבדיקה, בכדי שבית המשפט יטיל על הנהג עונש של מספר שנות פסילה.
ישנם 2 מצבים המקימים לשוטר יסוד של חשד סביר:
1 – חשד סביר הנובע מריח של סמים ברכב, אמצעים לשימוש בסמים, חומר החשוד כסם וכד’.
2 – חשד סביר נוסף ניתן לקבל ממידע מודיעיני.
מתי ראשי שוטר לערוך חיפוש אחר סמים ברכב של נהג?
רק במקרה של חשד סביר כי הנהג נמצא תחת השפעת סמים, רשאי השוטר לערוך חיפוש ברכבו של הנהג ולדרוש ממנו לעבור כל סוג של בדיקת סמים.
לאחרונה, ניתן פס”ד בבית המשפט לנוער בגין נהיגה תחת השפעת סמים מכוח הסירוב להיבדק.
הנהג נעצר בגין חשד סביר עפ”י מידע מודיעיני שהגיע לידי השוטר.
מדובר היה בסירוב של הנהג לבצע בדיקת שתן. בפסה”ד זוכה הנהג מחמת הספק.
להלן נעמוד על מספר כשלים מהותיים בגינם זוכה הנהג הנ”ל:
כדי לקבוע אשמה של אדם בנהיגה בסירוב בשכרות קיימים שני תנאים מצטברים:
1 – ביצוע דרישה כדין וסירוב.
2 – בעת ביצוע עיכוב של נהג וביצוע בדיקות, על השוטר להזהיר את הנאשם בדבר זכויותיו.
בדיון עלתה השאלה האם בוצעה לנהג דרישה כדין?
האם הנהג הוזהר דיו בטרם הסירוב?
המסקנה אליה הגיעה השופטת היא:
כי סעיף הדרישה המצוי בטפסים אכן הוקרא לנאשם,
אולם השופטת לא שוּכנעה כי נעשה מאמץ להסביר לנאשם באופן מלא ומפורט את מהות הבדיקה,
חשיבותה וההשלכות המשפטיות הנגזרות מסירוב.
בפרט בקטין, מתבקש לא רק להקריא את הסעיפים אלא גם להסביר לנהג את כל ההשלכות בשפה ברורה ולוודא שהנהג מבין ההשלכות.
ספק נוסף שעלה באותו אירוע:
הוא המועד שבו הוקראה לנאשם האזהרה ומשך הזמן שעבר מהרגע שעוכב בשטח ועד שהוקרא לו סעיף ההזהרה.
דהיינו, כאשר נהג מסרב לבצע בדיקה, השוטר צריך להסביר משמעות הסירוב מהרגע הראשון עפ”י חוק.
במקרה שבו ההסבר נעשה בשלב חקירה מאוחר יותר (לדוגמא: אחרי כשעה בתחנת המשטרה) הדבר איננו תקין וניתן יהיה לפסול ההליך ולקבל זיכוי מאישום!
במקרים של קטין או נאשם שהשפה העברית איננה שפת האם שלו, או במקרה שיש ספק שהנאשם הבין המשמעות, חובה שהשוטר יסביר לנהג בשפה פשוטה וברורה, זאת בנוסף להקראת הסעיף שבטופס המשטרתי, בדבר משמעות הסירוב.
הקראת סעיפי האזהרה במועד מאוחר מידי
בפסק הדין המוזכר במאמר זה, התברר, כי אותם סעיפי האזהרה הוקראו לנאשם בשלב מאוחר יותר, לאחר הגעתו לתחנת המשטרה ולאחר שנמסר לנאשם בשטח, באופן לקוני וללא האזהרה הדרושה כי הוא מתבקש למסור בדיקת שתן.
אם כך, נקודת הזמן הראשונה בה הנאשם מוזהר בדבר זכויותיו הייתה כשעתיים וחצי לאחר האירוע ולאחר ביצוע הדרישה והסירוב לכאורה.
סדר פעולות שגוי של השוטרים חיזק את הספק שהיה קיים באשר לקיומה של דרישה כמצווה בחוק.
מה משמעות הסירוב של הנאשם לבצע בדיקת שתן בתיק הנ”ל?
לעניין סירוב הנאשם לביצוע בדיקת שתן –
עלה מחומר הראיות ומחקירת העדים כי לא היה סירוב קונקרטי.
עת התבקש הנאשם לבצע בדיקת שתן, ביקש הנאשם מהשוטרים בשטח חלופה לביצוע הבדיקה –
אולם הוא לא זכה לכל התייחסות מצד השוטרים.
נכון שלנאשם לא עומדת זכות בחירה בסוג הבדיקה אותה הוא מוכן לתת, והדבר מסור לשיקול דעתו של השוטר שדורש את ביצוע הבדיקה, עם זאת נקבע כי בקשת הנאשם ראויה הייתה לכל הפחות לקבל התייחסות מצד השוטרים.
לוּ היו אומרים לו כי אין בידיו אפשרות לבחור וכי הוא מחויב לבצע דווקא בדיקת שתן, אחרת תוחל כנגדו חזקת השכרות, והיה אז עדיין עומד על סירובו, ברי כי ניתן היה להתייחס לסירוב זה כסירוב העונה על דרישת הוראת החיקוק, באופן המאפשר להקים ולהחיל את חזקת השכרות.
בדיקת מאפיינים של הנהג על ידי השוטר
בדיקת המאפיינים כוללת סדרה של פעולות אותם מתבקש הנהג לבצע, לאחר שהשוטרים יודיעו לו כי הינו מתבקש לבצע מספר פעולות שמטרתן לבחון חשד שהוא נהג בשכרות או בסמים.
הבדיקה מתבצעת בשטח ע”י שוטר ובודקת את התנהגות הנהג.
במסגרת בדיקת מאפיינים, מתבקש הנהג לעבור 3 מבחנים:
1. עמידה
2. הליכה על קו
3. הבאת אצבע לאף
בפס”ד בעניין ארביב, בעפ”ת 2354-12-10 ארביב נ’ מ”י, נקבעה החובה על שוטר המבקש לבצע בדיקת מאפיינים לחשוד, להסביר לנהג את המשמעות המשפטית הנגזרת מכישלון בבדיקה, לרבות היכולת לסתור את ממצאי בדיקת המאפיינים בביצוע בדיקת מעבדה: “באותה מידה אני סבור שכאשר מדובר בבדיקת מאפיינים על סיכוניה, משמעותה ותוצאתה העונשית, קמה חובה על השוטר להסביר לנהג את המשמעות המשפטית הנובעת מהעובדה שכשל בבדיקת המאפיינים לרבות העובדה שהוא יכול לנסות ולסתור את חזקת השכרות בכך שיבצע בדיקת מעבדה”.
בפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט, נקבע לעניין בדיקת מאפיינים, כי יש להודיע לנהג הנבדק מיד על תוצאות הבדיקה, ובמידה שכשל באחת הבדיקות או יותר, ונמצא על פיה שיכור יש להסביר לו כי עומדת לו הזכות לבצע בדיקת מעבדה באופן פרטי.